יום שישי, 16 בדצמבר 2011

Down Town Tel Aviv


שם האוסף: Down Town Tel Aviv

תת כותרת: הרוק הישראלי החדש של שנות ה-80

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: אוקטובר, 1996

עריכה: הדר גולדמן ואורן קריסטל

הפקה: הדר גולדמן, אורן קריסטל, ג'ולי כהן ודניאל בוחניק

מק"ט: 4120-2

רשימת שירים:
1 Siam - Down Town Tel Aviv
Minimal Compact - Next One is Real (Radio Remix) 2
3 Chromosome - Gazolina
4 ליפסטיק - כל היום לומד
5 היחידה לטיפול נמרץ - היחידה לטיפול נמרץ
6 Siam - Changing
Minimal Compact - Statik Dancin' 7
8 Chromosome - Show of Terrorism
9 להקה רטורית - סדר יום (English Version)
10 עופר אקרלינג - לא רוצה לזמביה
11 היחידה לטיפול נמרץ - גן של פלסטיק
12 Jean Conflict - One Day I Smile, One Day I Cry
Minimal Compact - Not Knowing (Remix) 13

עטיפה: הכי טוב שאפשר היה לצפות. יש כאן תמונות של של סצינת המועדונים התל אביבית מזמן אמת (האייטיז) של הצלם אופיר בן עמי, טקסט טוב של רמי ירושלמי, מי שהקים את עיתון המוסיקה המעולה "ווליום" בתחילת האייטיז ובכלל עיצוב גרפי טוב של ענת אייל. העטיפה הקדמית כוללת תמונה שצולמה על ידי בועז תורג'מן, שמעבירה, ביחד עם הפונטים המעולים, את תחושת האוסף הכי טוב שיש. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: דאון טאון תל אביב הוא אמנם לא אוסף מושלם, אבל הוא עדיין אחד מאוספי המוסיקה הישראלית האהובים עלי, אם לא "ה". האוסף, שנערך על ידי אורן קריסטל מפונוקול ביחד עם הדר גולדמן, המנהיג של ההרכב סיאם, שהפך לאיש פרסום מצליח, אמור לתעד את סצינת הגל החדש של תל אביב של תחילת האייטיז. זאת של מועדוני הפינגווין, הליקוויד וקולנוע דן והלהקות שצצו מהן.
יש המון נוסטלגיה וגלמוריזציה של התקופה ההיא בתל אביב, רובה בעצם חסרת שחר. הניסיון לצייר את תל אביב כמקום שממש קרה בו משהו, שיישר קו עם העשייה באירופה המערבית של אותה תקופה, הוא שיקרי. נכון, היו בתל אביב שלושה מועדונים ועשר-חמש עשרה אומנים מחוברים, אבל כל זה היה שולי ובטוח לא סצינה שבלטה ברחובות. המועדונים האלו הכילו במקרה הטוב מאות בודדות של אנשים ולהקות ואומני הדגל של הסצינה - סיאם, היחידה לטיפול נמרץ, ההרכבים של רמי פורטיס וההרכבים של יוסי אלפנט - כולם היו לכשלונות מסחריים מהדהדים.
למרות הנפח השולי שלה, בכל זאת היתה כאן סצינה, שלא לא דבר שאפשר לזלזל בו, בטח בנוף התרבותי הבדרך כלל דפוק של ישראל.
"Down Town Tel Aviv" הוא הנסיון המוקלט היחידי לתעד את הסצינה הזאת, פוסט התרחשותה. האוסף, מהעטיפה המרשימה שמציגה צעירים ישראלים לבושים בצורה מחוברת ומהקטעים המצויינים שבו, לוקח אותך למקום קסום ומקסים ובאמת יוצר את האשליה כי תל אביב היתה מקום מדהים באותם השנים. כאמור, התחלתי את הביקורת באומרי שהאוסף לא מושלם והסיבה לכך הוא שהתחקיר בו לא הלך עד הסוף ותיעוד הסצינה כאן לוקה בחסר, ברמת האומנים שבו. האוסף כולל 13 קטעים, ב-48:50 דקות, כשיש כאן מקום להרבה יותר ולכמה אומנים מצויינים ונדירים שהודרו משום מה מהאוסף. קודם כל "הקליק", ההרכב היחידי של הסצינה שהצליח בזמן אמת ואחר כך אומנים כמו קילר הלוהטת, פופלקס, טנגו ולהקה מקומית - שמות אולי שוליים, אבל בסצינה כל כך קטנה יש להם מקום באוסף היחידה שמתעד את אותה עשייה, בטח באוסף שחמישה מהאומנים שבו חוזרים בדיסק עם שני שירים שלהם. כל זה עוד לפני שאני מעיז לגלוש לעשייה בתחום באמצע האייטיז, כי אני יוצא מתוך הנחה שהאוסף מתייחס רק לשנים הראשונות של העשור.
למרות זאת, מי שרכש את האוסף יצא עם שכרו בידו. מדובר באוסף עם קטעים ממש טובים, חלקם ניתנו להשגה לראשונה מאז הם ראו אור במקור במהדורות המצומצמות שלהם. למעשה, מלבד הקטעים של מינימל קומפקט, כל הקטעים כאן נדירים עד נדירים ביותר, ביחוד הקטעים של כרומוזום ושל היחידה לטיפול נמרץ, שכבר שנים הציבור הישראלי ממתין שמישהו יחליט להוציא לראשונה את אלבומיהם על דיסק.
מסחרית האוסף לא היה היסטרי, אם כי הוא נמכר במשך כמה שנים בחנויות ואולי ראוי שפונוקול יוציאו לו מהדורה חדשה.

ערך אספני: 120 ש"ח

ציון: 9

יום חמישי, 15 בדצמבר 2011

Israel's Finest Stuff


שם האוסף: Israel's Finest Stuff

תת כותרת: קטעים

חברת תקליטים: קסבה

שנה: 1995

עריכה: רן שריג

הפקה: הקרדיטים כאן קצת לא ברורים, אבל מי שהיו מעורבים בהכנת האוסף הם - עידן לוי, אלון סלע, שאול בצר, ארז היימן, אביעד אלברט, גילה טרמר והדס סלישל

מק"ט: 94006-2

רשימת שירים:
1 אס.אס.פי - רדיאואקטיב הרואין
2 טראקן - האמנות והמדע האבודים של אכילת פלאפל
3 גימל - יא אללה
4 ישראל ברייט - רוצח זמן
5 Art.Indust. - אמטורייה (חלק II)
6 גימל - שומעים אותי (עם עוש)
7 ריטואל ריאליטי - Love Song
8 אס.אס.פי - אודיאואקטיב הרואין
9 טריפונאס - מנגל
10 הפה תקשורת - דאב סיום
11 Art.Indust. - הסוף

עטיפה
: צילום של קובי אשכנזי ועיצוב של דני ברנר ונירי גטמון. הרעיון של העטיפה היא שהיא אמורה להראות כמו תוכניה או מודעה של סרט. התוכן של הסרט, כמשתמע מהדיסק - זה תרבות האוכל העממי בישראל. התמונה המרכזית, של חבר'ה עושים מנגל ורשימת הקרדיטים שבנויה כמו קרדיטים של מודעת קולנוע- מבריקים. מקורי ומצויין. ציון עיצוב: 10

ביקורת ורקע: ישראל של שנת 1995 לא היתה מקום שונה מאוד מזה שאנחנו חיים בו היום. הקונפליקט של אנשים שרוצים להתחבר לעולם המערבי, עם אלו שמתעקשים לגרור אותנו לאלימות המזרח תיכונית היה רלוונטי אז, לא פחות משהוא כיום.
ההבדל הוא שב-1995 היה נראה שהמערביות קצת יותר דומיננטית ושאנחנו מכוונים למקום שפוי. נכון, אני לא מיתמם והאתר הזה הוא אינו אתר פוליטי. הרחובות בשנת 95' היו מפחידים. זאת היתה תקופה אינטנסיבית של פיגועים ושל הפגנות אלימות, לצד תהליך שלום פרוגרסיבי והמצב באמת לא היה איאיאיי.
רק ששביב האופטימיות שבכל זאת היה בקרב האזרחים, שהנה אוטוטו אנחנו חיים בשלום והופכים לאירופה, השפיע רבות על העולם התרבותי כאן ובתחילת שנות התשעים חווינו מהפכת קולטורה.
כך, פתאום צצו תחנות רדיו כמו פטריות, קמו ערוצי טלוויזיה, הכבלים הגיעו, מוסיקה יובאה בזול, הגיעו הופעות מהעולם, בתל אביב התפתחה סצינת מועדונים, סרטים וסדרות הגיעו לכאן בזמן אמת וגם בחזית המקומית היצירה התקדמה ונראתה פתאום ככזאת שמיישרת קו עם העולם.
בתוך כל אלו נוצר האוסף "Stuff", אחד האוספים הקונספטואלים המעניינים שנוצרו כאן. האוסף יצא בחברת "קאסבה", שזאת חברה שקמה מתוך חברת יבוא הפצת המוסיקה של "גונג", עליהם סיפרתי מעט בפוסט על האוסף הראשון שלהם, More Than a Chilling.
בראש קסבה עמד רן שריג, אותה דמות פרובוקטיבית שמככבת כיום בסדרות ריאלטי (מחוברים) ותכניות אירוח (דיבור ישיר), כמו גם בכתיבה של קומדיות (רמזור). התחושה היא ששריג מתעסק היום בשיט, בטח בשוואה לתרבות העילית עמה הוא התעסק ב"קאסבה", אבל למעשה שריג אז, כמו היום, ידע לפצח קודים בחברה הישראלית, קודים שהביאו לו את הצלחתו.
"Stuff", ממש כמו המצב הסוציו-חברתי-פוליטי ב-1995 או לחילופין סדרה כמו רמזור, היה ראי לישראליות של אז, של היום - הקונפליקט של החיבור בין המודרניות, הטכנולוגיה ותרבות החומוס של האיזור. שריג הבין את זה אז ועשה מזה מטעמים. לא רבים יודעים, אבל שריג, באמצעות מדיניות היבוא שלו ב"גונג" הוא מבין האחראים המרכזיים להגעתם של מוסיקת ההאוס והטראנס למדפי החנויות בישראל והוא גם זה "שעשה" את הפרודיג'י בארץ, כל אלו תוך כדי שהוא מבין את תרבות ה"קרחנה" המתפתחת פה, עוד ביטוי לאותו קונפליקט מערבי/מזרח תיכוני של הישראליות.
לאוסף "Stuff" שריג אסף את מיטב יוצרי האלקטרוניקה הישראלים של התקופה, במנעד שנע בין אמביינט לטראנס גולמי. מעבר לקו המוסיקלי, יש לאוסף קונספט - שהוא אוכל מזרח תיכוני. מעבר לכך שעל העטיפה הקידמית רואים ישראלים עושים מנגל, שירים כמו "מנגל" ו"האמנות והמדע האבודים של אכילת פלאפל ", שזורים לאורכו וברשימת התודות ניתן למצוא חומוסיות אגדיות כמו ג'ינג'י ורונן התל אביבים ופינתי הירושלמים. זה לא נגמר שם. "הצלחת", שזה הפלסטיק עליה יושב הדיסק בתוך הקופסה, עוצבה כמו צלחת חומוס (ראו תמונה משמאל). הכיוון ברור.
"Stuff" הוא אוסף טוב, שלא זכה להצלחה גדולה בחנויות. עדיין, מדובר בעדות מרתקת של ישראל של שנת 1995, לפחות צד מסויים שלה בתקופה מסויימת מאוד. "Stuff", באיזשהו מקום, מנבא את העתיד, לפחות באופן מרומז.

ערך אספני: לפני כמה חודשים הייתי בדיסק סנטר, חנות המוסיקה המעולה בדיזנגוף סנטר והיו שם כמה עותקים של האוסף הזה במחיר המצחיק של 15 ש"ח. אלמלה זה, הייתי מתמחר את "Stuff" בכ-100 ש"ח...

ציון: 9

תודה ליורם אליקים שהאוסף סוקר באדיבותו.

יום שישי, 2 בדצמבר 2011

תקוע בפקק


שם האוסף: תקוע בפקק

תת כותרת: מסיבה בראש אחר

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: ינואר, 1996

עריכה: אלי יונה ושמעון בן-נון

הפקה: דניאל בוחניק

מק"ט: 4104-2

רשימת שירים:
1 חנה לסלאו - מריומה יומה (עם ג'קי מקייטן)
2 ג'קי אלקיים -שיר המנון למכבי תל אביב
3 אהובה עוזרי - ירושלים של בית"ר
4 שלישית השוקולדה - לופו מלך הכביש (שלישית השוקולדה הם צביקה פיק, גבי שושן ושוקי לוי)
5 שלמה ארצי - מ-מ-מ-נ-נ-נ (נתניה) (עם מכבי נתניה)
6 איתן מסורי - שלום לך ליידי שלי
7 יגאל בשן - השדים האדומים (עם יצחק קלפטר וחנן יובל)
8 ההורים יודעים - מה המצב אחי
9 פנצ'ר - ואתם רוקדים
10 יוני נמרי - אחד מול אחד
11 חלב ודבש - מיס אמריקה
12 פנינה רוזנבלום - עם ישראל חי בקושי (עם צביקה פיק)
13 עפרה חזה - לצאת לצאת
14 חיים משה - ירוק בעיניים
15 הרצל קביליו - עוד שבת של כדורגל
16 יוסי ברק - תקוע בפקק
17 מוטי גלעדי - בבר
18 אושיק לוי -רגליים
19 קילר הלוהטת - חנה'לה התבלבלה
20 תדר גבוה - תשמ"ד אינסטרומנטלי

עטיפה: עיצוב של מקסימלי (אופיר)/ פלקור (Snow). הרעיון יפה. מלא כדורי רגל בתוך כוס בירה - מראה למי האוסף אמור לפנות: לגברים, חובבי כדורגל ושתיית בירה. הביצוע, בתוכנת הגרפיקה הפרימיטיבית נראה לא משהו. יש כאן איכויות של קאלט, שהופכות את זה ללא נורא. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: טוב, לא להבהל, הגעתם למקום הנכון, אתר סיקור האוספים הלועזיים שיצאו בישראל בשנות התשעים. מי שעוקב אחרי האתר באופן מדוקדק יודע שלפעמים אני חורג מהקונספט לדברים קצת אחרים וכך גם יראה חודש דצמבר כולו, שיוקדש לאוספי מוסיקה ישראלית מעניינים שיצאו כאן בניינטיז.
אז קצת הקדמה - במקביל למאות אוספי המוסיקה הלועזית שראו אור בישראל בניינטיז (אני מעריך את הכמות בכ-500), ראו אור גם לא מעט אוספים ישראלים, אם כי לא באותה כמות. הסיבה: בניגוד למוסיקה מחו"ל, שמלאה אוספים עדכניים, חברות התקליטים הישראליות התעמרו בקהל ורק לעיתים רחוקות הוציאו אוספים להיטים ישראלים עדכניים. למעשה, עד שנות ה-2000, אז הושקה הסדרה "רק בישראל" של הד ארצי, לא היתה בארץ סדרת להיטים עבריים עדכנית.
האוספים הישראלים שבכל זאת ראו אור היו בעיקר אוספי נוסטלגיה או נישה. אוסף אלטרנטיבי כזה או אחר, אוסף שירים מפעם, אוסף רפרטואר של חברה קטנה, או אוספי קונספט למיניהם (דואטים, שירי להקות צבאיות וכד').
האוסף "תקוע בפקק" שפונוקול הוציאה בתחילת שנת 1996 הוא אוסף שהרעיון שלו היה למצוא כל מני קטעים נדירים מאוד, שאיכשהו קשורים לעולם הכדורגל. הקשר של עולם הכדורגל ומוסיקה הוא לא מקרי. מעבר לזה שאוהדים ביציעים שרים כדי לעודד את קבוצתם, מאז שנות השישים הקונספט של לכתוב ולהקליט שירי כדורגל הפך לדבר שגור בעולם. באנגליה, בירת המוסיקה ומולדת הכדורגל, כל קבוצה שזוכה בתואר הקליטה שיר, כדורגלנים מצליחים פנו לקריירות פופ והנבחרת הלאומית הוציאה שיר לפני כל טורניר גדול. המצב הזה היה דומה גם בשאר העולם והגיע בשנות השבעים גם לישראל וקבוצות ואוהדים החלו להקליט ולהוציא שירי מחווה לקבוצות שלהם.
הקשר של כדורגל ומוסיקה בישראל לא נגמר כאן. אחת מתכניות הרדיו הפופולריות בישראל בעשורים הקודמים היתה "שירים ושערים" מדי שבת בצהריים ברשת ב'. התכנית העבירה דיווחים חיים ממגרשי הכדורגל ברחבי הארץ, כל זה טובל בלהיטים קלילים, לרוב לטיניים או טיפה הומוריסטיים.
שני האספקטים האלו - של שירי מועדוני כדורגל, ביחד עם הלהיטים הקלילים ששודרו ב"שירים ושערים" נאספו ל"תקוע בפקק". האוסף מיוחד מאוד ויש כאן לצד שירים שנכתבו לבית"ר ירושלים, מכבי נתניה, הפועל תל אביב, מכבי חיפה ומכבי תל אביב, כל מני להיטי גימיק ששודרו רבות ב"שירים ושערים". "מריומה יומה" הקומי של חנה לסלאו וג'י מקייטן, "בבר" של מוטי גלעדי, דואט נדיר של פנינה רוזנבלום וצביקה פיק, "עוד שבת של כדורגל", של הכדורגלן שהפך זמר - הרצל קביליו ועוד ועוד.
את האוסף ערכו שמעון בן-נון, אספן התקליטים ובעל החנות יד שניה עליו כבר סיפרתי בפוסט הזה ואלי יונה, המוסיקאי והמפיק מהרכב היורודאנס הירושלמי פישנזון, שאני עדיין חייב לכם עליו סקירה. השניים אספו תקליטים נדירים מאוד לאוסף הזה, אני חושב שאף אחד מהם לא ראה אור על גבי דיסק לפני כן. השיר של שלמה ארצי עם מכבי נתניה, לדוגמה, הוא אחד התקליטים הנדירים בארץ ולצידו יש כאן עוד המון קטעים סופר נדירים שאנשים חיפשו עד אז בנרות (ויש כאלו שעדיין מחפשים את אותם התקליטים הנדירים).
האוסף הזה לפעמים קצת בורח מהרוח שלו ליציאות לא ברורות וחבל שלא נעשה כאן נסיון להביא עוד תקליטים ושירים של מועדונים ספורט ישראלים (אני יודע, לדוגמה, שיצא שיר מקסים של ציפי שביט כמחווה להפועל כפר סבא ואני גם מכיר גם קטעים שיצאו להפועל ירושלים, הפועל באר שבע ואני בטוח שיש עוד). יכל להיות נחמד אם זה היה אוסף שאוסף את כל שירי הכדורגל הישראלים, אבל גם כמו שהוא - זהו אוסף מיוחד, מעניין ובעל חשיבות תרבותית רבה, בעיקר בגלל שהוא הציל מאבדון כל מני קטעים ישנים.
למרות כל אלו, "תקוע בפקק" כשל בחנויות ולכן הקטעים בו, שהיו נדירים מראש, נשארו נדירים. חבל.

ערך אספני: 150 ש"ח

ציון: 9

תודה ליורם אליקים שהאוסף סוקר באדיבותו.

יום שני, 28 בנובמבר 2011

Maximum Dance 1997 vol. 1


שם האוסף: Maximum Dance 1997 vol. 1

חברת תקליטים: BNE/ Yo Yo Records

שנה: מרץ, 1997

עריכה: חיים רייכנטל ואבי יוסף

הפקה: אבי יוסף ואורי כהן

מק"ט: YOYO 17-2

רשימת שירים:
1 BackStreet Boys - Anywhere For You
2 Jimmy Somerville - Safe (Safe Sex 7" Mix)
3 Mark'oh - Fade to Gray (Long Version)
4 דנה אינטרנשיונל - Cinquemilla (Album Version)
5 Byron Stingily - Get Up (Everybody) (Radio Edit)
6 Under Influence - People Hold On (Radio Edit)
7 JT Playaz - Just Playin' (Scorccio's Radio Edit)
8 Souvlaki - Inferno (Radio Edit)
9 Wildchild - Jump to My Beat (Mark Ryder and Tall Paul Remix Radio Edit)
10 Mory Kante - Yeke yeke (Klubbheads Mega Blast)
11 Atlantic Ocean - Waterfall (W.I.P. Remix)
12 Capricorn - Walking on the Moon (Radio Edit)
13 Kaleef - Golden Brown (7")
14 Skee-Lo - Holdin' On
15 Ant and Dec - When I Fall In Love (UK Radio Edit With Rap)
16 Damage - Forever (Radio Edit)


עטיפה: תדהר תמוז מ"אורדיסק בע"מ" עיצב משהו צעקני בטירוף. כואבות לי העיניים רק מלהסתכל על זה. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: האוסף הזה הוא מסוג האוספים שאני חושב שגם האנשים שיצרו אותו, שכחו שהוא קיים. "מקסימום דאנס 1997 ווליום 1" היה נסיון ראשוני של חברת BNE ליצור לעצמה סדרת להיטי מצעדים. ל-BNE, שהתמחתה באותם הימים בעיקר בטראנס ובמוסיקה איזוטרית, הצתברו עוד ועוד להיטי מצעדים ברפרטואר שלהם והם הבינו שחייבים להוציא את זה החוצה. מכיוון שאנשי החברה לא ממש הבינו איך לטפל בלהיטים, הם פנו לאנשי חברת הליקון, שישבו בבנין לידם באיזור התעשייה בחולון ובקשו עזרה.
הליקון רתמה לצורך המשימה את חיים רייכנטל, איש הפופ של החברה (ועורך חשוב ברשת ג', באותם ימים) וזה הביא עמו את הנסיון שלו בעריכת להיטי מצעדים, ביחד עם לא מעט קטעים של חברת הליקון (4 מתוך 16 קטעי האלבום). רייכנטל פתח את האוסף עם הלהיט השקט של הבקסטריט בוייז, שאמנם לא קשור לרוח הדאנסית של האוסף, אבל הוא ללא ספק הלהיט הכי גדול בדיסק. ההמשך כולל לא מעט להיטי מצעדים מהתקופה, בעיקר מבריטניה, אבל לא רק, אם כי אני חייב לציין שאף אחד מהקטעים לא היה להיט גדול באמת.
בגלל העדר המגה-להיטים, האוסף כשל בחנויות ואפילו זיופים לא יצאו לו. בעקבות הכשלון, BNE זנחו את המותג "מקסימום דאנס", למרות שהכותרת שלו מצהירה שזהו "ווליום 1" של הסדרה.
שנה אחר כך, BNE ניסתה שוב להוציא אוסף להיטים, את האוסף "Hit Me", שיצא בעזרתם האדיבה של אני IMP. גם האוסף הזה לא זכה להצלחה ואפשר לסכם את הניסיונות החוזרים במהלך השנים של BNE להוציא סדרת אוספים - ככשלונות חרוצים. הקטלוג הצנוע של החברה יכל לתרץ זאת, אבל בסוף שנות התשעים - כשבקטלוג של Zomba שיוצגה בארץ על ידי BNE היו אומנים כמו הבקסטריט בוייז, בריטני ספירס, סטפס ואן סינק - אפשר היה לחשוב ש-BNE יכלו לעשות יותר כדי להוציא אוסף פופ מצליח. כאמור, זה לא קרה.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 5

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

Top Pop 94 vol. 4


שם האוסף: Top Pop 94 vol. 4

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: יולי, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 2002-2

רשימת שירים:
1 2 Brothers on the 4th Floor - Dreams (Radio Version) (feat. Des'Ray and D-Rock)
2 Mo-Do - Eins, Zwei, Polizei (Gendarmerie Mix)
3 Afrika Bambaataa - Pupunanny (F.M. Mix)
4 Cappella - U and Me (Short Sharp Edit)
5 2 Unlimited - The Real Thing (Edit)
6 Ramirez - Bomba (Las Guerras Single Cut)
7 Paraje - Banana Excess (Meneaito Mix)
8 Sound of Seduction - A Love Like 7 (Radio Version)
9 Alter Ego - Dance (If You Can Not) (Dr. Cerla Version) (feat. Daisy Dee)
10 Blast - Crayzy Man (Radio Version) (feat. V.D.C.)
11 Fits of Gloom - Heaven (Radio Mix)
12 Clubhouse - Light My Fire (R.A.F. Zone Mix) (feat. Carl)
13 Clock - Holding On (Portamento Stylie Mix)
14 Datura - The 7th Hallucination (The 7th Main)
15 Stella Getz - Dr. Love (7'' Version)
16 C.B. Milton -
Hold On (Euro Edit)
17 Humanize -
Do You Know My Name (Edit)
18 K3M -
I'm Freaky (Airplay Edit) (feat. Gale Robinson)
19 Pan Position -
Elephant Paw (Airplay Edit)

עטיפה: עיצוב של דני וטניק, שהחליף את צבעי העטיפה הקבועה לצהוב. בזמנו אני זוכר שחשבתי שזה נראה ניאוני ובולט בצורה חיובית. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: חודשיים בדיוק אחרי חלק 3 - הגיע חלק 4 של סדרת טופ פופ. חלק 4 היה החלק האחרון שבו קיבלתי קרדיט ברשימת התודות. הסיבה היתה עזיבתי הכפוייה מעריכת התכנית "קופסת הלהיטים" ומהפקת המצעד הלועזי ברשת ג', כל זה לטובת אוננות של שלוש שנים בתפקיד פקידותי מיותר בצבא הישראלי.
לצערי הרב, מעולם לא חזרתי לעסוק ברדיו בצורה מקצועית. נכון, פה ושם עשיתי פרוייקטים, תמיד עם עופר נחשון ותמיד ב-88 אף.אם, אבל כל אלו היו מבחינת עשייה שהיא תחביב ומבחינה אישית אני מרגיש שזה שאף פעם לא חזרתי לעשות רדיו full time זה הפספוס המקצועי הגדול ביותר של חיי. זה לא שלא רציתי, פשוט המציאות הרדיופונית הישראלית שהתגלתה לעינייני כשהשתחררתי שלוש שנים אחר כך היתה משמימה, כפי שכבר סיפרתי רבות בפוסט הקודם על האוסף "Full Bass".
למרות שאני כבר לא אופטימי שאני אחזור לימי הרדיו העליזים שלי, בטח לא במפת התקשורת המקומית הקיימת, השינוי שהרדיו עובר בשנים האחרונות בזכות הרדיו האינטרנטי משאירים בי שבב של אופטימיות, כך שכמאמר השיר, הפתגם והסרט - Never say never...
נחזור לאוסף - טופ פופ 94 חלק 4 היה אוסף לא רע. הוא כלל הרבה יורו איטלקי שהיה אז בשיאו. האוסף הזה כולל שישה להיטי דאנס בין לאומיים גדולים (2 אנלימיטד, קאפלה, בלאסט, קלוק, קלאבהאוס ומו-דו), מלבד זה של 2 אנלימיטד, כל הלהיטים האלו היו בהפקה איטלקית.
חוץ מזה יש כאן כמה להיטים ש"עשינו" בקופסה, ביניהם הקטעים של אפריקה באמבאטה הותיק באפיזודת היורוהאוס שלו, השיר של 2 בראדרז והסינגל של סאונד אוף סדקשן הדנים. בסך הכל אוסף טוב, לזמנו, שממש, אבל ממש לא שרד את מבחן הזמן והלהיט הרגעי היחידי ממנו ששרד הוא זה של מו-דו.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7

יום שני, 21 בנובמבר 2011

היחידה לשידור נמרץ עם יורם ואזאנא מגישה: Full Bass


שם האוסף: היחידה לשידור נמרץ עם יורם ואזאנא מגישה: Full Bass

חברת תקליטים: IMP/ רדיו השרון והמרכז 99FM

שנה: ספטמבר, 1998

עריכה: יורם ואזאנא

הפקה: איתמר חובב, גל ארבלי, יניב ישעיהו ואלמוגית אלוש

מק"ט: 2052

רשימת שירים:
1 Five - Got The Feelin' (Radio Edit)
2 Scooter - How Much Is The Fish?
3 Aqua - Turn Back Time (Love To Infinity's Classic Radio Mix)
4 Mark Van Dale - Water Verve (DJ Quicksilver Remix Single Edit) (with Enrico)
5 Wubble-U - Petal (English Rose Pruned)
6 Manhattan Transfer, The - Twilight Zone/ Twilight Tone (Jason Nevins and Albert Cabrera Nevco Rascal Mix)
7 Triple S - Whoomp! (There It Is) (Klubbheads Radio Edit)
8 Klubbheads - Kickin' Hard (Radio Mix)
9 Double Vision - Knockin' 2000 (Surprise Mix)
10 Course, The - Night To Remember (Radio)
11 Solyfiesta - Quando Quando Quando (Radio Version)
12 A.T.H.E.N.A. - Zorba (Sirtaki Mix)
13 2 Eivissa - Move Your Body (Tu Tu Tu Tu Ta, Oh La) (Radio Version)
14 2 Brothers on the 4th Floor -
The Sun Will Be Shining (feat. Des'Ray and D-Rock)
15 Blackwood - Ride On The Rhythm (Blackwood Rmx Radio)
16 DJ Bobo -
Where Is Your Love (Radio Version)
17 Paradiso -
Dime Como (Gitano Radio Edit)
18 Hermes House Band -
Na Na Na Na Hey Hey Hey Kiss Him Goodbye
19 היחידה לשידור נמרץ - המנון הפתיחה
20 היחידה לשידור נמרץ - המתיחה של היחידה, אחד באפריל 1998
21 היחידה לשידור נמרץ - שיר הפתיחה של "היחידה דלא-ידע", פורים 1998
22 היחידה לשידור נמרץ - מחלקת הדיסקברי של ג'ול המסטול

עטיפה: עיצוב של "קיפוד". עבודה גרפית מודרנית ומגניבה. שיפור אדיר מהעטיפות ש-IMP היו מוציאים רק שנה-שנתיים קודם לכן. ציון עיצוב: 8

ביקורת ורקע: יורם ואזאנא, תקליטן העל הישראלי, ערך פחות או יותר את כל האוספים ש-IMP הוציאה בשנות התשעים וגם כמות יפה של אוספים שיצאו בהד ארצי ובאן.אם.סי. האוסף "Full Bass" יכל להיות עוד אחד מעשרות האוספים שהוא הוציא ומוכיחים את כשרונו כתקליטן וכאיש תעשיית המוסיקה, אבל האוסף הזה חושף כשרון נוסף שלו, כאיש רדיו.
האוסף "Full Bass", שיצא בסתיו 1998, יצא כאוסף של תכנית הרדיו "היחידה לשידור נמרץ", התכנית של ואזאנא באותם הימים, תכנית ששודרה מדי יום ברדיו השרון והמרכז (99 אף.אם) ובסינדיקציה ברדיו ירושלים. התכנית החלה את דרכה שנתיים לפני כן, דווקא ברשת ג', אז היא שודרה מדי יום בצהריים. כשרשת ג' הפכה לרשת שמשדרת מוסיקה מזרח תיכונית, התכנית נדדה עם ואזאנא ל-99, שם היא שודרה במשך כמה שנים. אני מבטיח לספר עוד בעתיד על הקריירה הרדיופונית של ואזאנא, אבל אני רוצה להתעמק בסיפור של 99.
תחנת הרדיו של איזור השרון החלה את דרכה באמצע הניינטיז, עת משרד התקשורת החליט לאשר הקמת רדיו איזורי. 99 היתה התחנה הכי טובה שקמה. מייסדייה היו פליטי רדיו דן (הגל הירוק) הפיראטית, שלא עברה את המכרז להפוך לתחנה חוקית. ואזאנא שידר ברדיו דן את התכנית "גוש דאנס" ועל רדיו דן אספר רבות כשאסקור את הסדרה "גוש דאנס". המעבר של ואזאנא, קודם מרדיו דן, שהיתה סוג של תחנה שלמה ברוח קופסת הלהיטים, משם לרשת ג' עם הפריסה הארצית שלה ומשם ל-99, היתה טבעית.
"היחידה" היתה תכנית של מוסיקת פופ/דאנס שמלווה בבדיחות ומתיחות שואזאנא וחבריו יצרו. חוץ מהעובדה שתמיד היתה בעייתיות ברמת האתיקה בכך שאיש רדיו הוא גם אישיות מרכזית בחברת תקליטים (IMP באותם הזמנים), התכניות של ואזאנא היו כייפיות וקלילות והעבירו איזשהי רוח יוצאת דופן שהיתה עארסית וחנונית בו זמנית. האוסף הזה כולל את כל מה שהתכנית היתה. המון קטעים שואזאנא החתים עבור IMP, לצד עוד קצת להיטי דאנס של חברות אחרות וגם, בסוף הדיסק, ג'ינגלים ומתיחות של התחנה, כולל מתיחה אדירה שיוסי וידר, איש צוות התכנית מחקה את תומי לפיד שעושה מתיחת 1 באפריל על רפול!
נחזור ל-99 - בסוף הניינטיז חברת הסלולר Orange לקחה חסות על התחנה והפכה אותה ל-BU99Fm (בי יו היו מותג הצעירים של אורנג'). הרעיון של BU היה להיות ערוץ לנוער ואנשים בתחילת שנות העשרים שלהם וככזה הוא השיל מעליו את כל הפטפטת שאפיינה את רדיו השרון בתחילת דרכו לטובת מוסיקה עדכנית וכך הרדיו הפך לרדיו הפופ והרדיו היחידי לצעירים במדינת ישראל. אחרי שהחוזה עם אורנג' נגמר, הרדיו קיבל חסות מפלאפון שהפכה אותו ל-ESC99FM (אסקייפ היה מותג הצעירים של פלאפון), ששמרו על אותה רוח של BU, מצב שנמשך עד אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים, אז האוליגרך הרוסי ארקדי גיידמק קנה את הרדיו והפך אותו לרדיו חדשות וספורט.
התחנה של גיידמק כבר מזמן לא קיימת וכיום 99 הוא רדיו Eco99FM, רדיו ששם דגש על איכות הסביבה. הרדיו משדר הרבה מלל ביום והמון להיטים נוסטלגיים בלילה. זה רדיו נחמד, אבל ממש לא מה ש-99 היתה פעם.
אני מספר את כל זה, כי אני רוצה לנצל את הבמה הזאת למחות על המצב ההזוי הזה שבמדינת ישראל, שיש בה היום עשרות תחנות רדיו, אף תחנה לא פונה לקהל שצעיר מגיל 20. בכל העולם התחנות שמתמחות ברדיו להיטי מצעדים הן התחנות המאוזנות ביותר, אבל רק בישראל "המתוקנת" אין רדיו כזה.
הסיבות לכך הן לא רבות, או יותר נכון האשמות בכך. האשם המרכזי הוא הממסד. קודם כל "קול ישראל" ו"רשות השידור" שלא רואים צורך לתת במה בתקשורת הציבורית לצעירים. גם גלי צהל וגלגלצ שלה אשמים. כתחנות ציבוריות שמיועדות לחיילים, רובם חבר'ה צעירים, ראוי היה שהתכנים שלהם לא יפנו בעיקר לאנשים בגיל 30-60.
אשם שלישי הוא הרשות השניה לרדיו וטלוויזיה. שיטת הזיכיונות שהיא מעניקה אומרת שכל תחנות הרדיו מחוייבות בהמון מלל ולכוון גם לקהל רחב גילאים, מה שהופך את המשימה ליצור רדיו לצעירים בלבד כבלתי אפשרית.
לשמחתנו, היום אפשר להאזין לכל תחנה מהעולם באינטרנט וכבר לא ממש צריך את מכשיר הרדיו הישן כדי להנות משדרנים ושירים טובים. רק מה לעשות, עדיין אין כמו להאזין לתחנה כייפית ותוססת ברדיו באוטו. בכל מקום בעולם המערבי, חוץ מבישראל.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 8

יום שישי, 18 בנובמבר 2011

Jazz After Dark the 90's


שם האוסף: Jazz After Dark the 90's

תת כותרת: ג'אז רומנטי לשעות הקטנות

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: מרץ, 1999

עריכה והפקה: ניצן קרמר

מק"ט: 519790

רשימת שירים:
1 Diana Krall - They Can't Take That Away From Me
2 Joshua Redman - Body and Soul
3 Lisa Ekdahl - Cry Me a River
4 Brad Mehldau - My Romance
5 Lenny Konitz - Lover Man
6 Etta James - The Very Thought of You
7 Kevin Mahogany - In the Wee Small Hours of the Morning
8 Russell Malone - Strange Little Smile/ With You I'm Born Again
9 Jeri Brown - Once Upon a Summertime
10 Enrico Pieranunzi - L'heure Oblique
11 James Carter - Round Midnight
12 Mal Waldron - No More Tears (with Jeanne Lee)

עטיפה: דור כהן לקח תמונה מבנק תמונות והוסיף עליה טקסט. צבעי הטקסט לא ממש הולמים את רוח התמונה ואת האוסף. בתוך העטיפה יש טקסט של העתונאי והשדרן דני קרפל, שזה תמיד דבר נחמד. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: כמו "Ghost Land", האוסף הקודם שסיקרתי, גם זה אוסף שהד ארצי הוציאו ב-1999 מתוך מטרה לסקור ז'אנרים שונים ומשונים שנמצאים ברפרטואר הבין לאומי של החברה ושעד אז לא יצאו להם אוספים.
"ג'ז אחרי החושך" הוא אוסף שמסקר את קטעי הג'ז השקטים שיצאו בשנות התשעים וככה הוא גם נשמע: שקט, עם הרבה פסנתרים והפקות מאוד נקיות. מכיוון ששנות התשעים לא היו תור הזהב של הג'ז, אני חושב שהאוסף הזה הוא לא המוצר הכי חשוב בספרייה של כל חובב של הז'אנר, אבל עדיין - היוזמה להוציא אוסף לסנגנון נישתי היא ברוכה.
בחנויות האוסף הזה זכה להתעניינות מינורית והוא בסך הכל כשל מסחרית.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 7

יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

Ghost Land


שם האוסף: Ghost Land

תת כותרת: הצד המסתורי של המוסיקה

חברת תקליטים: הד ארצי

שנה: אוגוסט, 1999

עריכה והפקה: שי עמית וניצן קרמר

מק"ט: 519811

רשימת שירים:
1 Yanni - Aria
2 Mike Oldfield - Let There Be Light
3 Ghostland - Blue
4 Kitaro - Sundance
5 Cocteau Twins - Throughout the Dark Months of April and May
6 Julee Cruise - Falling
7 This Mortal Coil - Kangaroo
8 Arielle - Dix Mille
9 B-Tribe - Overture (Concierto de Aranjuez)
10 Paul Winter - Dawnwalker
11 Clannad - Theme from Harry's Game
12 Carla Lother - Jaelish
13 Mikis Theodorakis - They are All Thisty (with Vassilis Saleas)
14 אריק רודיך - אחרית
15 Uriel - You Who are Reading Me Now (Kid Loco Love Experience Mix)
16 George Winston - Thanksgiving

עטיפה: ברוח העבודות של דור כהן בסוף הניינטיז - נקי, נעים, מודרני. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: בהד ארצי הפציצו באוספים בשנת 1999 והם ניסו להיות מקוריים. להוציא אוספי רפרטואר שלא דומים לאוספים קודמים שלהם ולחקור סגנונות שבארץ לא יצאו להם הרבה אוספים, אם בכלל. כך, ראו אור בזה אחר זה אוסף ג'ז, אוסף מוסיקה צרפתית, אוסף צ'יל אאוט, אוסף אייטיז, אוסף סבנטיז, אוסף אינדי שקט וגם, בנוסף לעוד אוספים שאגיע אליהם בעתיד, האוסף הזה - אוסף מוסיקת עולם אווירתית.
הנסיון של הד ארצי לסקור כמה שיותר ז'אנרים היה מעניין, חשוב ומוערך וגם אם הרבה מהאוספים האלו, כמו האוסף "Ghost Land", לא זכו להצלחה מרשימה בחנויות, עדיין - זה תפקידה של חברת תקליטים. להביא לציבור כמה שיותר סגנונות, לחנך, לעניין. הד ארצי בהחלט עשו זאת בתקופה ההיא.

ערך אספני: 10 ש"ח

ציון: 8

יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

Sloopy


שם האוסף: Sloopy

תת כותרת: שירי נשמה גדולים משנות ה-60, 70, 80

חברת תקליטים: אן.אם.סי/ NMC Gold

שנה: ינואר, 1999

עריכה: אילן בן-שחר

הפקה: ארז פרי ואליסון מאייר

מק"ט: 20373-2

רשימת שירים:
1 Earth, Wind and Fire - Fantasy
2 Third World - Try Jah Love
3 Philip Bailey - Woman
4 Billy Paul - Me and Mrs. Jones
5 Bill Withers - Lovely Day
6 Three Degrees, The - Dirty Ol' Man
7 Manhattans, The - Hurt
8 Peabo Bryson - Tonight I Celebrate My Love (with Roberta Flack)
9 Marvin Gaye - Sexual Healing
10 Bill Withers - Ain't No Sunshine
11 Lou Rawls - You'll Never Find Another Love Like Mine
12 Manhattans, The - Kiss and Say Goodbye
13 Aretha Franklin - Try a Little Tenderness
14 MFSB - Touch Me in the Morning
15 David Porter - Hang on Sloopy

עטיפה: עבודה של אסנת בוכמן. זאת לא העטיפה הכי יפה שראית (בלשון המעטה), אבל מה שכן, היא נראית עטיפה רטרואית שמצליחה להעביר את התקופה של שירי האוסף (סול מהסבנטיז והאייטיז) בצורה מהימנה. אני לא יודע אם זה קרה במכוון או בגלל הפרימיטיביות של העיצוב... ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: אני מתחיל בסיפור, הסיפור של האומן האמריקאי סטיבי B, שבכלל לא מופיע באוסף הזה, אבל יש כאן סוג של מוסר השכל. סטיבי היה זמר סול-אר אן בי, שזכה להצלחה יפה במועדוני הריקודים הלטיניים והשחורים בארצות הברית. הוא היה פעיל בסוף האייטיז-תחילת הניינטיז ובגלל שהוא לא פרץ את למיינסטרים בחו"ל, הוא זכה די במובן להתעלמות מוחלטת מהרדיו הישראלי ואף חברת תקליטים ישראלית לא בחרה לחתום חוזה כדי לפיץ אותו במקומותינו. מה שכן, בחנויות התקליטנים השונות, חנויות כמו ג'ינג'י, דיסקוטון ו-IMP התחילו לייבא כל מני סינגלים שלו וכשיצא הסינגל "In My Eyes" הוא משך את תשומת ליבם של כמה תקליטנים של מועדוני המוסיקה השחורה שהיו פרוסים בארץ והשיר הפך ללהיט ריקודים מקומי. בגלל שלא היתה לסטיבי B הפצה מקומית, הקהל שהתלהב לא יכל להשיג את אלבומיו. הדרישה התגברה וכמה בעלי חנויות חכמים, שנתקלו שוב ושוב בבקשות של לקוחות לאלבום של סטיבי B, הבינו שהדרך לרצות אותם זה דרך יבוא עצמאי. אני לא יודע מה בדיוק היה המצב בכל הארץ, אבל בירושלים אני זוכר שחנויות כמו "פיקדילי", "DJ" ו"בית התקליט" יבאו לא מעט עותקים מאלבומיו, כשב"בית התקליט" עמדו בפני פעם את הכמות של העותקים שהם הביאו באלפים!
בהמשך הניינטיז סטיבי B הוחתם בחברת ענק והוא זכה ללהיט בין לאומי עם "Because I Love", אבל סיפור תחילת הדרך שלו הוא הסיפור של סצינת הסול והאר אן בי בישראל בשנות השמונים והתשעים המוקדמות. למרות שנראה שבישראל של שנות השבעים, השמונים ותחילת התשעים הז'אנרים האלו היו נמצאים די בשוליים, האמת היא שבמרחק מה מהתקשורת אלו היו סגנונות מאוד מצליחים בארץ, כשהיו לא מעט מועדונים (אני זוכר בעיקר את האקספוזה בירושלים, אבל אני בטוח שיהיו כאן אנשים שיזכרו עוד כמה קלאבים בארץ ואני אשמח לשמות) שהוקדשו לז'אנרים האלו. בזמן שרשת ג' וגלי צהל התעלמו מהסגנון הזה כמעט לחלוטין, בישראל קמו לו עוד ועוד חובבים, שרכשו אלבומים והפכו את הסצינה הזאת לממש קאלט.
מהמקום הזה נוצר האוסף "סלופי". על פני השטח זה נראה אמנם נראה אוסף הזוי. זהו אוסף שירי סול ואר אן בי מהסבנטיז ומהאייטיז (ויציאה אחת מהסיקסטיז - השיר של ארתה פרנקלין), כשחלק מהשירים היו להיטים ענקיים, חלקם די אנונימיים לקהל הרחב. כל זאת על פני השטח, מתחתיו מסתתרת אותה סצינה תוססת שבערה בישראל.
את האוסף ערך אילן בן-שחר, שבאותה תקופה הוציא הרבה מאוד אוספים באן.אם.סי תחת הכותרת "NMC Gold". בן-שחר הוא עורך חריף ואם יש משהו שהוא יודע לעשות, כנראה טוב יותר מכל אחד אחר - זה לא להיות נדוש. בן-שחר חיפש, מסביב ללהיטי הרדיו והמצעדים הגדולים שכאן, להביא קטעים מעניינים ונדירים, כאלו שמי שהיה בעניין האמיתי של הז'אנר, חיפש, מחפש וידע להעריך.
כבר על העטיפה שלו האוסף מתגאה בכך שזאת הפעם הראשונה שהלהיט "סלופי" של דייויד פורטר יוצא על דיסק, מצב שלהערכתי הוא נכון עד היום. בנוסף לשיר הזה יש כאן עוד יציאות מעניינות מהתחום, שמכיוון שאני לא מבין גדול בז'אנר, קשה לי להעריך את טיב הקטעים ונדירותם. מה שכן, אני בטוח שאם אילן בן-שחר מעורב בפרוייקט, כנראה מדובר באסופה טובה של דברים.

ערך אספני: 40 ש"ח

ציון: 7

יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

פרסומות

אחרי העדרות קצרה לרגל חתונתי, אני מתכוון לחזור בקרוב לסקר אוספים, כאן באתר. בינתיים, משהו שידידי קובי מנורה, שעובד במחלקת הפרסום של קול ישראל, מצא - פרסומות ישנות לאוספים, ששודרו בזמן שהאוספים יצאו, כפרסומות בתשלום ברשת ג', אז עדיין תחנה שמשדרת מוסיקה לועזית. הפרסומת הראשונה היא לאוסף "מקסימום 7", שיצא בהד ארצי ב-1986.


השניה היא לחלק 3 של טופ פופ 91 (ביקורת), בהוצאת פונוקול ובהנחיית דידי הררי.


השלישית היא האוסף של יוסף, חלק 3 (ביקורת), שיצא בהליקון ב-1991. המנחה הוא שוב דידי הררי.


אחרון - פרסומת לסופרמיקס 9 (ביקורת) שיצא ב-NMC. משה מורד, עורך האוסף, קריין בפרסומת. האזנה נעימה!

יום שבת, 29 באוקטובר 2011

Top Pop 94 vol. 3

שם האוסף: Top Pop 94 vol. 3

חברת תקליטים: פונוקול

שנה: מאי, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 2001-2

רשימת שירים:
1 Corona - The Rhythm Of The Night (Radio Edit)
2 Cappella - Move On Baby (Definitive Edit)
3 Paraje - Animalaction (Macho Mix)
4 Doop - Doop (Jean Lejeux Et Son Orchestre)
5 Tony Di Bart - The Real Thing (New 7" Dance)
6 Ace of Base - Don't Turn Around (Single Version)
7 Ice MC - Think About The Way (Radio Mix)
8 Anticappella - Move Your Body (Extended Mix) (feat. MC Fixx it)
9 Datura - Fade To Grey (Kama) (feat. Steve Strange)
10 Kim Sanders - Tell Me That You Want Me
11 Sharada House Gang - Dancing Through The Night (feat. Ann Marie Smith)
12 Fishbone Beat - Je Le Fais Express (Satisfy)
13 Drop - In Your Face (Radio Edit)
14 DJ Dero - Paraiso Perdido (with Friends)
15 Chimo Bayo - La Tia Enriqueta (Los 10 Movimentos)
16 Def Dames Dope -
Don't Be Silly! (7" Radio Edit)
17 Public Art -
River (Run Dry Airplay Edit)

עטיפה: קצת מתחיל להמאס עלי לסרוק את העטיפות של טופ פופ. אני מרגש כאילו אני מבזבז מקום על המחשב בלסרוק את אותה עטיפה שוב ושוב. נו טוב, רק עוד שתיים כאלו. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: אחד הפרקים המוצלחים של טופ פופ באותה השנה, בעיקר בזכות הפתיחה המוחצת של האוסף, שכוללת את להיטי הענק של קורונה, דוּפּ, טוני די בארט, Ice MC, קאפלה ואייס אוף בייס. ביניהם יש גם את להיט קופסת הלהיטים הענק של Paraje ואת החידוש המעניין של דטורה האיטלקים ל-Fade to Grey של ויסאז', עם הסולן המקורי.
אחרי הפתיחה המוצלחת - האוסף גולש למחוזות הפילרים, עם רשימה יחסית מרשימה של אומנים עם להיטי עבר, בקטעים שלהם שלא ממש הצליחו.
למרות שהאוסף הזה לא זכור בצורה יוצאת דופן, בסך הכל הוא היה אוסף טוב לזמנו.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 7

יום שישי, 28 באוקטובר 2011

Top Pop 94 vol. 2


שם האוסף: Top Pop 94 vol. 2

חברת תקליטים: פונוקול/ Toco International

שנה: פברואר, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 921175-2

רשימת שירים:
1 2 Brothers on the 4th Floor - Never Alone (US Radio Mix)
2 Maxx - Get-A-Way (Airplay Mix)
3 General Base - Poison (Paradise Remix) (feat. Claudja Barry)
4 2 Unlimited - Let The Beat Control Your Body (Airplay Edit)
5 Sound of Seduction - Feel Like Dancin' (Short Version)
6 Stella Getz - Friends (7")
7 Datura - Devotion (Tantra Marga)
8 Future City - Let Your Body Free (FM Mix)
9 T.H.K. - Feel So Good (Radio Edit)
10 C.B. Milton - It's a Loving Thing (Continental Edit)
11 Kim Sanders - Show Me
12 Twenty 4 Seven - Is It Love (Single Mix) (feat. Stay-C and Nance)
13 Staxx - Joy (Love Joy Serious Vocal Edit)
14 Hugh K. - Shine On (Radio Mellow Edit)
15 No Name Requested - Come Ina De Dance
16 D.J. Molella -
Confusion (Eternal Radio Edit)

עטיפה: טוב, כרגיל, הצבעים של העטיפות הקודמות של הסדרה פשוט הוחלפו, אבל כאן גם היה חידוש. אם עד עכשיו היה מספיק מעצב אחד, דני וטניק שמו, כדי לעשות את העבודה המסובכת הזאת, עכשיו הוסיפו לו את שותף ולהחלפת הצבעים הזאת יש קרדיט של שני אנשים - וטניק ובעז רוסנו. מדהים. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: הימים של תחילת שנת 1994 היו ימים מעניינים בחברת פונוקול וימים מאוד מרגשים בחיי האישיים. באספקט של פונוקול, אחרי איבוד רשיון היצוג בישראל של הקטלוג המרשים של חברת פוליגראם, הם למדו להפוך לחברה שמתמחה במוסיקת מועדונים, בעיקר אירופאית. פונוקול יצרו קשרים בכל רחבי היבשת וחתמו חוזים עם המון חברות תקליטים קטנות שהתמחו בדאנס. בזכות עבודה נכונה מול חברות בחו"ל, עבודה שגובתה ביחצנות סיזיפית אל מול תחנות הרדיו הישראליות, אנשי המחלקה הבין לאומית של החברה - אורן קריסטל ושירה שליט, הצליחו למלא את הרפרטואר החדש של החברה בהמון להיטים.
השיטה של פונוקול היתה פשוטה. קריסטל עקב אחרי כל מצעדי הלהיטים באירופה ואיתר בכל מדינה להיטי דאנס מקומיים שחתומים בחברות קטנות. הוא מהר להחתים אותם לחוזה הפצה בישראל ואז נעשתה היחצנות אל מול התקשורת המקומית. הלהיטים האלו היו הרבה פעמים להיטים שהצליחו רק בטריטוריה אחת או שתיים, אבל זה הספיק. הציבור הישראלי היה צמא באותם ימים למוסיקה עדכנית והוא גמע את הלהיטים האיזוטריים שפונוקול הביאו לו בשקיקה.
בתקופה הזאתי, פחות או יותר, אני מוניתי להיות העורך המוסיקלי של התכנית "קופסת הלהיטים" בהנחיית עופר נחשון, תכנית ששודרה בימים ראשון עד חמישי, בשעה 16:00 ברשת ג', שאז עדיין שדרה מוסיקה לועזית. את דרכי בתכנית התחלתי כגרופי של העורך הקודם, רז ניצן. התחברתי מאוד לטעמו של ניצן, שהיה מחובר לנעשה בחוד החנית של המוסיקה הפופולרית בעולם, בעיקר זאת מהגוון הדאנסי והאלקטרוני, זאת בזמן ששאר התחנות והתוכניות ברדיו עדיין היו תקועות באייטיז.
ניצן, שיסד את קופסת הלהיטים בסוף שנות השמונים, יצר כאן את התכנית הטובה ביותר ברדיו הישראלי, תכנית שנדיר היה למצוא תכניות באיכות שלה גם בחו"ל. התכנית ישרה קו עם מועדוני העולם וגילתה להיטים ואומנים לפני שהם גילו את עצמם. ניצן ליקט ווייט לייבלים ופרומואים מכל העולם, עקב אחר כל מצעד אפשרי והביא למאזינים, באמצעות נחשון הכריזמטי, את המוסיקה הכי חמה ומעניינת בעולם. תוסיפו לזה שהתקופה היתה עידן חדשני ויצירתי שבו ראינו את מוסיקת המועדונים - ההאוס, הטקנו, הרייב והטראנס - מתפתחים כמעט מהחיתולים ותבינו עד כמה "קופסת הלהיטים" היתה תכנית יצרית ויצירתית.
"הקופסא" הפכה תוך שנתיים מהווסדה לקאלט. אנשים בכל הארץ, שרצו להתחבר לעולם, נדבקו לרדיו לשעה היומית המדהימה הזאת שהביאה לישראלים אומנים וסגנונות לפני שהם קורים בעולם. הקופסא היתה תכנית כל כך טובה, שהיא החלה לגלות להיטים שאחרי החשיפה בקופסא וההצלחה שבאה בעקבות זאת בישראל, הפכו ללהיטים בשאר העולם. כך, דרך הקופסא התגלו אמנים כמו אייס אוף בייס, האדאוויי ואיסט 17 - כולם עשו את טבילת האש שלהם בקופסא. חברות התקליטים בחו"ל הבינו שקורה בישראל משהו והחלו לשטוף את הנציגויות שלהן בישראל בחומרים, כדי לבחון אותם במיקרו-שוק הזה ולהבין האם להפקה העדכנית שלהם יש פוטנציאל.
בתקופה הזאת הפכתי לעוזר של ניצן. עזרתי לו למיין תקליטים, עניתי לו ולתכנית לטלפונים, קראתי מכתבים ועשיתי את כל העבודות השחורות. הייתי בן 15 וזה היה בשבילי הגשמת חלום ואוניברסיטה בתקשורת מודרנית.
כשניצן עזב את ישראל בספטמבר 1993, הוא השאיר לי את המפתחות ומוניתי, נער תיכוניסט צעיר, לתפקיד עורך של תכנית רדיו אגדית.
מעבר להתרגשות, האחריות עלי היתה אדירה. נכנסתי לנעליים גדולות, אך לשמחתי - הפופולריות של נחשון באותם ימים, מנעה ממני להכשל. מהר מאוד גם למדתי את העבודה ושיתוף הפעולה עם חברות התקליטים המקומיות, שראו בקופסא תכנית עם חשיבות בין לאומית, סייעה מאוד.
כך, הייתי מסיים כל יום את לימודי התיכון ברנה קאסין בירושלים, מגיע למשרדי הרדיו ברחוב הלני המלכה במרכז העיר, מתחיל להאזין לתקליטים, לדבר עם יחצנים. כמויות המוסיקה שקיבלתי היו אדירות ושיתוף הפעולה היה חם עם כל היחצנים וחברות התקליטים שהביאו לנו את מיטב החומרים.
הקשר החם ביותר שלי באותם הימים היה עם פונוקול. החברה התל אביבית היתה אז בקשרים טובים מאוד עם חברות מהולנד, שבדיה, גרמניה, בלגיה ואיטליה ומשם הגיעו הדברים המסקרנים ביותר באותם הימים. בשנה וקצת שערכתי את התכנית המשכנו לגלות אומנים ולהיטים, כשהתגליות הבולטות שלי היו קאפלה, שהפציצו אז עם כמה להיטים ואף הגיעו אלינו לאולפן וקאלצ'ר ביט, ש"Mister Vain" שלהם היה תגלית שלי ושל נחשון בקופסא, לפני שזה הפך ללהיט גלובלי.
כך או כך, רוב האוספים באותם הימים היו נראים פחות או יותר כמו תכנית של הקופסא ואיכות של אוסף נבחנה לפי כמוץ השירים מתוכו ששידרנו. אוסף כמו "טופ פופ 94 חלק 2" כלל לא מעט להיטי קופסא, למעשה חצי מהשירים בו היו תגליות שלנו. חברות התקליטים חיזרו באותם ימים אחרינו וגם פרגנו לנו ובגלל זה שמי ושמו של נחשון הופיע כמעט בכל אוסף באותם ימים בראש רשימת התודות (ראה תמונה מלמעלה).
נחזור קצת לפונוקול (אני מבטיח לספר עוד על ימי השיא של הקופסא בעתיד), באותם ימים שאחרי פוליגראם, התקשורת וחברות אחרות הסתכלו על פונוקול בפטרוניזם. ראו בה חברה שמוציאה מוסיקה זולה וללא בקרה, אבל למעשה עבדו שם אנשים מבריקים שגילו להיטים ועצבו לישראלים כולם פסקול שלם של החיים.
צחוק הגורל וכיום כמעט כל אותם מבקרים ומתנשאים כבר לא בביזנס, שלא לומר Out of Bussines, בזמן שפונוקול עדיין כאן, חיה ובועטת. מהחברות שהתחרו בה באותם הימים - IMP, הליקון, הד ארצי, קסבה-גונג, BNE, MCI ו-אן.אם.סי - רק הליקון עדיין קיימת בקונסטלציה ההיא וכל השאר כבר מזמן לא. איך שגלגל מסתובב.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 8

Top Pop 94


שם האוסף: Top Pop 94

חברת תקליטים: פונוקול/ Polydor

שנה: נובמבר, 1993

עריכה: אורן קריסטל

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 516614-2

רשימת שירים:
1 Ace of Base - The Sign (Edit)
2 Cappella - U Got 2 Let the Music (Brescia Edit)
3 Odyssey - Talk To Me (Radio Mix)
4 2 Unlimited - Maximum Overdrive (Radio Edit)
5 Def Dames Dope - Havin' a Good Time (Rap Edit)
6 Twenty 4 Seven - Slave to the Music (Ultimate Dance Single Mix) (feat. Stay-C and Nance)
7 Stream - My Love (Air Mix)
8 Masterboy - Everybody Needs Somebody (Single Edit)
9 R.T.Z. - In the Name of Love (Station Edit) (feat. Mistri)
10 Push - Push (Single Version) (feat. K Da 'Cruz)
11 Technotronic - Hey Yoh, Here We Go (Single Version) (feat. Ya Kid K)
12 Stakka Bo - Down the Drain
13 C.B. Milton - No One Else (Belgian Edit)
14 Al Agami - Shake'n Bake (Radio Edit)
15 Deep Fried - Chanell Girl (Melody Mix Radio Edit) (feat. T-Root)
16 Salt 'N' Pepa -
Shoop (Danny D's Radio Edit)
17 X Cite - Chiki Chika (Dry Mix)

עטיפה: דני וטניק החליף את הצבעים. נראה נחמד. מעניין אם הוא קיבל תשלום עבור כל עטיפה. אם כן, אז היה לו את הג'וב הקל ביקום. ציון עיצוב: 5

ביקורת ורקע: הפרק האחרון של טופ פופ שפונוקול הוציאו בשיתוף עם חברת פוליגראם, שהחל מה-1.1.1994 הזיכיון להוציא את אומני פוליגראם בישראל עבר לחברת הליקון, בנושא שדנתי בו כבר לא מעט בעבר, בעיקר כאן.
פונוקול התכוננו לפרידה הזאת והנוכחות של אומני פוליגראם כאן היא כמעט משנית (6 קטעים), זאת בהשוואה לאוספי טופ פופ שיצאו עד 1992 שכללו כמעט אך ורק אומנים של פוליגראם.
לגבי "טופ פופ" כסדרה, הפרידה הזאת שינתה אותה לחלוטין. הסדרה שהחלה את דרכה ב-1988 כסדרה של להיטי פופ מצעדיים עברה מטמורפוזה ב-1993-4 לסדרה שכוללת תמהיל של להיטי פופ רקידים עם קטעי יורוהאוס מועדוניים למהדרין. מסדרת הפופ הטובה בישראל בשנים 1988 עד 1990, כזאת שקידמה אמנים אלמותיים כמו קיילי מינוג, ג'ייסון דונובן ובננרמה, טופ פופ הפכה בחצי השני של הניינטיז לסדרה שמקדמת אומני דאנס שהזמן זנח.
אז נכון, טופ פופ המשיכה לצאת עד שנת 1999 והיא הסדרה הארוכה ביותר עם הכי הרבה פרקים שראתה אור בישראל, אבל למעשה הנתון הזה מטעה. דפקטו היו שתי סדרות לטופ פופ, שבמקרה נשאו את אותו השם. אחת, שפונוקול ופוליגראם הוציאו ביחד מ-1988 עד 1993 והשניה שנוסדה בעצם בפרק הבא של הסרייה - טופ פופ 94 חלק 2.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 6

יום חמישי, 27 באוקטובר 2011

Top Pop 93 vol. 4


שם האוסף: Top Pop 93 vol. 4

חברת תקליטים: פונוקול/ London

שנה: אוגוסט, 1993

עורכים: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 516470-2

רשימת שירים:
1 DJ Dero - Batucada (FMJ Mix)
2 Stakka Bo - Here We Go
3 French Connection - I Don't Like Reggae (Single Mix) (English Version)
4 U 96 - Night In Motion (70's Mix)
5 2 Unlimited - Faces (Edit)
6 Fits of Gloom - To Love (Club Mix Edit)
7 Goodman, The - Give it Up (Radio Edit)
8 Ace of Base - Wheel Of Fortune (12" Mix)
9 Chilly White and Kenny Peach - OK Fred (7" Version)
10 Cool James and Black Teacher - Thank You Thank You (7" Version)
11 Cold Sensation - Bang To The Rhythm! (Neil Stainton Radio Mix)
12 Louchie Lou and Michie One - Shout (It Out) (Radio Edit)
13 Leila K. - Slow Motion (Short Version)
14 East 17 - West End Girls (Faces On Posters Mix)
15 Ramirez - El Palo
16 Boobytrax -
Don't Go (Station Edit)
17 Speakerblow - Can't Fight The Rhythm (Radio Edit) (feat. Da Smooth Baron MC)
18 2 the Core - Mellow Breeze

עטיפה: אותה עטיפה שוב, כמו בשלושת הפרקים הקודמים ובחמשת הבאים. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: אוסף לא מפתיע עם מינון סביר של להיטים, שבאמת אין לי משהו טוב או רע להגיד עליו. הדבר הכי בולט בחלק הזה הוא הנוכחות השבדית הדומיננטית שבו. חמישה מהקטעים כאן הם של אומנים שבדים (בניגוד, נגיד לשניים בריטים ואפס אמריקאים, אומות שבדרך כלל מככבות באוספים). האומנים השבדים זכו לעדנה יפה אז במצעדים, הרבה בזכות ההצלחה של אייס אוף בייס.
בניגוד להצלחה של אבבא בסבנטיז, בשנות התשעים התגלתה לפנינו סצינה שבדית תוססת, שכללה המון כוכבי ענק, בראשם רוקסט, אייס אוף בייס, הקרדיגנס ודוקטור אלבן. אלו נתנו במה גם לאומנים יותר קטנים ובניינטיז שבדיה מצבה את עצמה כטריטוריה הרביעית הכי משמעותית של עולם המוסיקה (אחרי ארה"ב, בריטניה וגרמניה).
מה שנבנה בשנות התשעים היה התחלה של משהו הרבה יותר גדול והנוכחות השבדית על עולם המוסיקה נמשכת עד היום, כשבימים אלו הכוכבים הגדולים מהמדינה הסקדינבית הם Swedish House Mafia, לייקי לי, רובין ואריק פרידז. בכל מקרה, ב-1993, בפרק הזה של טופ פופ, היו אלו ליילה קיי, סטאקה בו, אייס אוף בייס ושני הצמדים המוזרים בקטעים 9 ו-10 שהנעימו את זממנו ביורופופ הסקנדינבי שהחל לכבוש את העולם. כיאה לשבדים הנעימים, הכיבוש הזה נעשה בצורה קופצנית, כייפית, בלונדינית.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 7

יום שישי, 14 באוקטובר 2011

Sin with Sebastian בישראל

בשבוע שעבר ביקר בישראל סבסטיאן רות, האיש ששם הבמה שלו הוא Sin with Sebastian. למי שמשפשף את הראש עכשיו, אזכיר שסבסטיאן היה אומן יורודאנס עם תהילה קצרה, בזכות להיט הבכורה שלו "Shut Up and Sleep with Me" (שפותח את "היטליסט 4" המצויין) והלהיט שבא אחריו - "Goldenboy" (מתוך "ווליום 9").
סבסטיאן הוא כיום קצת היפי. הוא צמחוני, עם שיער ארוך, נהנה מאוד משתיית תה ונראה די שונה מהדמות הראוותנית שהוא הציג בשנות התשעים.
סבסטיאן הגיע לישראל לסדנת יוגה וטנטרה ואחרי שזאת הסתיימה, הוא ניצל את בואו לטיול קצר בארץ. חברה משותפת שלנו, מייקה ברגהאוס שמתגוררת כיום בירושלים, הביאה אותו לפאב התקליט, שם נפגשנו.
כבר בתחילת המפגש עמו שמחתי להעניק לו עותק של "היטליסט 4". הוא שמח מאוד וסיפר שהוא אוסף את כל האוספים שהקטעים שלו ככבו עליהם - ויש הרבה כאלו. למרות השינוי שהוא עבר מאז ימי התהילה - הוא נזכר בימי ההצלחה של Shut Up בחיוך קצת מבוייש. למרות שעברו 16 שנים מאז, נראה שהשיר הזה הכניס לו מספיק כסף לכל החיים ולא יורקים לבאר שממנה שותים.
"Shut Up", כך נראה, ממשיך למלא את חייו עד היום. מדי פעם הוא מוזמן לתכניות טלוויזיה נוסטלגיות, עם עוד אמני פופ מהתקופה. הוא גם ממשיך ליצור מוסיקה של עצמו בראש שקט. כמו כן, מדי פעם באות אליו בקשות להפקות וכתיבה, כשלאחרונה, לדוגמה, הזמרת של E-Rotic, עוד הרכב של להיט וחצי, פנתה אליו כדי שהוא יכתוב לה שירים חדשים. בין לבין, עם הנוסטלגיה המתעוררת לשנות ה-90, "Shut Up" שוב מופיע על אוספים רבים - אוספי הנוסטלגיה לשנות התשעים. בסך הכל נראה שהחיים של סבסטיאן מלאים ושמחים. הנה קטעים נבחרים מהשיחה שלנו:
אחרי שני להיטים ההצלחה שלך נקטעה. למה זה?
הייתי חתום בחברת הפקות, שהיה לה חוזה עם חברת התקליטים BMG שהוציאה את השירים שלי. אחרי שיצא האלבום, חברת ההפקות הסתכסכה עם BMG ואני הייתי קורבן של זה. הפעילות שלי יובשה למשך למעלה משנה ואחרי זה כבר נשכחתי.
אתה מודע לרמת ההצלחה שלך בישראל?
אני יודע ששני הסינגלים היו להיטים בישראל, אבל אני לא סגור על מיקומי המצעדים שלהם. אם מישהו יודע מיקומים וודאיים, הייתי שמח את הוא היה מעדכן אותם בדף עלי בויקיפדיה הגרמנית (לטיפולך, יעקב אשכנזי).
היית מחובר חברתית לאומני יורודאנס אחרים?
הופעתי ואני גם מופיע עם לא מעט מהם. קפטן הוליווד, אירוטיק, הופעתי עם סקטמן ממש לפני שהוא נפטר. הוא היה איש מאוד חביב וחכם. לאחרונה הופעתי עם Right Said Fred והם היו ממש אנטיפטים. הם לא אהבו שקטלגו אותם כ-One Hit Wonders, אבל מה לעשות. ככה זוכרים אותם.
מה אתה עושה היום?
אתה יכול להכנס לאתר שלי. עכשיו בדיוק אני מוציא פרוייקט חדש שהוא דאנסי ופּאנקי. יש את עניין הכתיבה עם אירוטיק ובסך הכל אני די עסוק. בגלל המריבה עם BMG ובגלל זה שאין לי זכויות עם Shut Up, הקלטתי אותו לאחרונה שוב - בגרסה שנשמעת 1 ל-1 כמו המקור. זה נותן לי שליטה מחודשת בשיר הזה, שזה מאוד עוזר לקריירה שלי.
במהלך השיחה עמו, הגיע למקום אהרון "יורודאנס מאסטר" מזרחי והעלה עם סבסטיאן עוד זכרונות על התקופה. לפני שהוא סגר את הערב, אני וארוסתי, אנדריאה סלצ'אן, נפרדנו מסבסטיאן בהמון חום וחיבה והוא חתם לנו עם הקדשה על העותק שלנו של אלבום הבכורה המצויין שלו. הוא גם ביקש, שאם אני אוכל למצוא לו עותק של "ווליום 9", זה יהיה נחמד מאוד לאוסף שלו. הבטחתי שאני אשתדל.

יום רביעי, 12 באוקטובר 2011

Hit Box 9


שם האוסף: Hit Box 9

תת כותרת: 18 להיטי דאנס

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: ספטמבר, 1995

עריכה: משה מורד

מק"ט: 20175-2

רשימת שירים:
1 Scooter - Friends
2 East Beat Syndicate - 1000 Nights and One (Videomix)
3 Jam and Spoon - Angel (Ladadi O-Heyo) (Airplay Edit) (feat. Plavka)
4 Diana King - Shy Guy (Darpe Mix)
5 Dungeon - Nocturne (Radio Edit)
6 Shamen, The - Destination Eschaton (Beatmasters 7")
7 Pizzaman - Sex On The Streets (Radio Edit)
8 Sleazesisters - Sex (Sleazesisters Orgasm Mix) (with Vicki Shepard)
9 Lolita and Friends - My Heart Belongs To Daddy (House Mix)
10
Captain Hollywood Project - Find Another Way (Felix J. Gauder Remix)
11 Pharao - World Of Magic (Dance Radio Version)
12 Jamila - Message in a Bottle (Radio Edit)
13 E-Rotic -
Fred Come To Bed (Radio Edit)
14 Big Man, The – I'm A Big Dick Man
15 Eurogroove -
Move Your Body
16 Dana Dawson - 3 is Family
17 EMF - I'm a Believer (with Reeves and Mortimer)
18 Edwyn Collins -
A Girl Like You (Edit)

עטיפה: עבודה של הילית בן מאיר. אחרי עטיפת התרנגול ההזוי, זוהי חזה לעבודות הגרפיות הפשוטות שאפיינו את הסדרה. יש כאן טקסט ומאחורה יש אימג' - שימו לב - יש שם איש מעוך שנראה קצת כמו צ'אק מהגוניס. לא ברור. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: טוב, האמת היא שמתחיל להגמר לי כבר מסדרת "היט בוקס". בחייאת ראבאק! מה זה הדבר הזה, מה זאת הסדרה הזאת? אתמול באוטו, לשם השוואה, שמעתי עם אנדריאה את "היטליסט 4", שיצא בערך באותו זמן ובעצם היה ה"היטבוקס" של הליקון, כלומר סדרת הלהיטים המובילה שלהם. נשבע לכם - ההבדל הוא תהומי. שמה כל להיט הוא להיט והאוסף - למרות שעברו כבר למעלה מ-16 שנים מאז שהוא יצא, עדיין כייף לשמיעה. אותו דבר אפשר להגיד על כל פרקי "היטליסט" וגם על כל פרקי ה"היטמן", סדרת הלהיטים של הד ארצי. אבל "היטבוקס"? זה בלתי נסבל. עכשיו, אני יודע. באותה תקופה היורודאנס היה חזק. תכניות כמו "קופסת הלהיטים" ברשת ג' היו חשובות ומשפיעות, אבל מכאן ועד לזה ש"היטבוקס" היא סדרת הלהיטים של החברה שיצגה בארץ את Sony Music ואת EMI? אני לא יכול להבין את זה.
לשמחתי, יש רק עוד שני פרקים לסדרה הזאת, שכמו שכבר אמרתי בעבר - אם היא היתה סדרת יורודאנס, היא אולי היתה לא רעה, אבל ככזאת של להיטי מצעדים? שלא נדע. אני לא הולך להתייחס לפרקים האלו בקרוב, אני באמת צריך מנוחה מ"היטבוקס".

ערך אספני: 25 ש"ח

ציון: 0

יום שבת, 8 באוקטובר 2011

Hit Box 8


שם האוסף: Hit Box 8

תת כותרת: Twenty Dance Hits! From House to Rave...

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: מאי, 1995

עריכה: משה מורד

הפקה: אליסון מאייר

מק"ט: 20155-2

רשימת שירים:
1 Kenny "Dope" - The Bomb! (These Sounds Fall Into My Mind) (Radio Edit) (Presents The Bucketheads)
2 Vanessa-Mae - Toccata and Fugue In D Minor (Single Edit)
3 MN8 - I've Got A Little Something For You
4 Ini Kamoze - Here Comes The Hotstepper (Heartical Mix)
5 Shut Up and Dance - Save It 'Til The Mourning After (Club Mix)
6 Reel 2 Real - Conway (Cotton Club Radio Edit) (feat. The Mad Stuntman)
7 Greed - Pump Up The Volume (Greed's Anthem Mix) (feat. Ricardo Da Force)
8 Frequency Dip - Oxygene
9 Project 'A' - Get On Up (Up Yours Edit)
10 Naomi Campbell - I Want to Live (Ben Liebrand Radio Edit)

11 Co. Ro - Run Away (Radio Edit) (feat. Lyen)
12 Sultans of Dance - Move Your Body (Hispanola Mix)
13 Togo Togo -
The Lion Sleeps Tonight (Radio Edit) (feat. Jerome Leeds)
14 Univers - The V
15 Carrigan -
Get Down The Feeling (Stylin' Radio Mix)
16 Leila J. - Best Of My Luv (Radio Edit)
17 Happy People - Act Like You Know (Garage Mix Radio Edit)
18 Leo - Charles Est Stone
19 Satenig -
Meo Mei (Short Mix)
20 Komakino -
Outface (Single Edit)

עטיפה: טוב, יש כאן תרנגול ואני רק יכול לשער למה. בשנות השמונים, סדרת האוספים הלועזית המצליחה בישראל היתה "מקסימום" של הד ארצי. מקסימום הגיעה בסיומה לפרק 11 וחלק גדול מעטיפות הסדרה היה סוג של רפרנס למספר הפרק שלה. כך, לדוגמה, פרק 8 הציג עכביש על העטיפה (יש לו 8 רגליים), חלק 9 אישה בהריון (9 חודשי לידה...) וחלק 11 את 11 שחקני בית"ר ירושלים שזכו בדיוק באליפות הראשונה של הקבוצה (ראה תמונה משמאל). בכל מקרה, אני יכול רק להעריך שלחלק 8 של הסדרה, שעד היום כל העטיפות שלה היו גראפיות פשוטות, נבחר תרנגול בגלל הכרבולת שלו. למי שלא יודע - בכרבולת התרנגול יש (כמעט תמיד) שמונה שערות (או משולשים) ואני נוטה לחשוב שזה מה שהמעצבת נורית וינד-קידרון חשבה עליו. על הרעיון הזה לא חזרו בפרק הבא של היטבוקס, שחזרה להיות סדרה עם עטיפות גראפיות מרדימות. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: חלק 8 הוא אחד הפרקים המוזרים ביותר בסדרת היטבוקס. אחרי שהסדרה התנערה כמעט לחלוטין מהצורך להיות סדרת פופ ורוק מיינסטרימי, כפי שחלקים 1-3 אולי רימזו, חלק 8 היה סוג של חזרה למטרה המקורית של הסדרה. כך, פרק התרנגול כבר לא משופע בקטעי יורודאנס גרמניים כמו ארבעת הפרקים שקדמו לו ובפרק הזה יש לנו פתיחה של קטע Fאנק-האוס אמריקאי, המשך ליצירה של באך בביצוע כנרית אסייתית, אחריה להקת בנים בריטית שהוחתמה על ידי מייקל ג'קסון ואז להיט רגאיי מפסקול מצליח.
המשך האוסף כולל עוד האוסים בריטיים, סופרמודלית בניסיון לעשות קרוס אובר לפופ וגם המון פילרים, הכי הרבה שראיתי באוסף של אן.אם.סי, אי פעם. כך, על כל הקטעים מרצועה 12 והלאה בקושי הצלחתי למצוא מידע כלשהו באינטרנט, מידע שחיפשתי מפני שאלו קטעים שלא הכרתי כשהאוסף יצא ובטוח שאני לא מכיר היום.
אחרי שלוש שנים בלי סדרת להיטי פופ MTV סטייל, האוסף הזה הוא נסיון של אן.אם.סי לחזור לרעיון הבסיסי הזה, חזרה שבוצעה בצורה חובבנית, שגרמה לכך שהיט בוקס 8 לא ממש הרשים בחנויות. בשני הפרקים הבאים שלה הסדרה כבר חזרה לסורה כסדרת יורודאנס והאוס, שהפופ והמיינסטרים נדחק בה לשוליים, אם בכלל.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 5

Hit Box 7


שם האוסף: Hit Box 7

תת כותרת: 18 להיטי פיצוץ!!!

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: פברואר, 1995

עריכה: משה מורד, ליאור סולימן, עוזי פרויס וארז פרי

הפקה: אליסון מאייר, משה מורד, ליאור סולימן, עוזי פרויס וארז פרי

מק"ט: 20143-2

רשימת שירים:
1 Nemorin - Mission Of Love (Radio Edit)
2 Captain Hollywood Project - Flying High (Radio Mix)
3 Pharao - There Is A Star (Interplanetary Fun Mix)
4 Centory - Take It To The Limit (Radio Version)
5 Magic Affair - Fire (Single Version)
6 Tokyo Ghetto Pussy - Everybody On The Floor (Pump It) (Radio Edit)
7 Nina - The Reason Is You (Tranceformer Mix)
8 Marie J. Kingston - You Don't Love Me (Techno Mix)
9 Dr. Robert - Ele Mele Muh (Schulfunk-Mix)
10 Dance II Trance -
Warrior (Radio Edit)
11 Jesse Lee Davis - Like a Flame (Radio Flame)
12 X-Kameron - Why Don't You Want My Love (Radio Version)
13 2 For Love -
Only For Love (Short)
14 Reel 2 Real - Raise Your Hands (Erick "More" Radio Edit) (feat. The Mad Stuntman)
15 Jungle Fever - I Wanna Be Like You
(The Monkey Song) (feat. טוני ריי)
16 Look Twice - Move That Body (feat. Gladys)
17 Erasure - I Love Saturday
18 2wo Third3 - I Want The World


עטיפה: פלוס מינוס שחזור של העטיפה של חלק 6, מלבד האפקט הממוחשב, שבתוך אותיות השם שהמעצב יהודה דרי שינה. ציון עיצוב: 6

ביקורת ורקע: חלק 7 לא שונה מאוד מהחלקים 5 ו-6 - גם כאן יש המון להיטי יורודאנס גרמניים (14 מ-18 הקטעים כאן) ועוד ספיחים על להיטי דאנס-פופ שלאן.אם.סי היו את הזכויות עליהם. הקטעים הגרמנים הם תמונת מצב של הנעשה בשוק המוסיקה השני בגודלו בעולם באותם הימים (אחרי ארצות הברית ולפני בריטניה ויפן). אחרי שבמהלך שנות השבעים והשמונים השוק הגרמני היה בעיקר שוק של יבוא, בשנות התשעים המצב השתנה. בהתחלה היו אלו סנאפ, נביאי היורודאנס שיצאו את מרכולתם לכל העולם ואחריהם אמנים כמו קאלצ'ר ביט, קפטן הוליווד, B.G נסיך הראפ ו-MC Sar and the Real McCoy עשו את אותה הדרך של לייצא הפקות דאנס גרמניות עם זמרים דוברי אנגלית לכל העולם ובהצלחה. בגלל ההתקדמות הטכנולוגית שהפכה כמעט כל מחשב ביתי לאולפן הפקות בפוטנציה, סדרת האומנים האלו הצליחו, באמצעות הפקות יחסית זולות, להנפיק עשרות להיטים שהצליחו בשווקים שבעבר היו סגורים למוסיקה גרמנית, בראשם זה של ארצות הברית. ההתעשרות המהירה של כל אותם אומנים הביאה לפריחה אדירה בסצינת היורודאנס הגרמנית. עוד ועוד אומנים וחברות תקליטים צצו כמו פטריות והלהיטים זרמו כמו בירה באוקטובורפסט.
העידן הזה של אמצע הניינטיז הוא ללא ספק תור הזהב של מוסיקת הפופ הגרמנית. זה הפעם היחידה בהיסטוריה שהגרמנים יכלו להסתכל כשווים לבריטים ולאמריקאים ולהגיד - הסצינה שלנו לא פחות דומיננטית.
בישראל - סצינת היורודאנס היתה לא פחות גדולה. אמנים כמו האדאוויי וקאלצ'ר ביט הגיעו לכאן להופעות, הרדיו (בעיקר עופר נחשון בתכניתו קופסת הלהיטים ברשת ג') נגנו יורו גרמני נון סטופ, השירים העפילו לראשי מצעדי הפזמונים ואוספים מכרו לא מעט בזכות אותם כוכבים. באופן היותר מובהק - סדרות כמו "היט בוקס" של אן.אם.סי ו"טופ פופ" של פונוקול נתנו דגש יותר מרכזי ליורודאנס גרמני, אבל גם סדרה כמו "היטמן", שבדרך כלל הצליחה בזכות אמני פופ ורוק בריטים ואמריקאים, חייבת ליורו הגרמני לא מעט ולראייה העובדה שאת החלק הראשון פתח קטע יורודאנס גרמני (Rhythm is a Dancer של סנאפ) וקטעי היורודאנס ככבו בכל אחד מחלקי הסדרה בשנות התשעים.

ערך אספני: 15 ש"ח

ציון: 7

יום שישי, 7 באוקטובר 2011

Hit Box 6


שם האוסף: Hit Box 6

תת כותרת: "הייפר הייפר" - להיט הריקודים מס' 1 ועוד 17 להיטי פיצוץ!!!

חברת תקליטים: אן.אם.סי

שנה: אוקטובר, 1994

עריכה: משה מורד, ליאור סולימן, עוזי פרויס, דוריס גולדמן וארז פרי

הפקה: אליסון מאייר, משה מורד, ליאור סולימן, עוזי פרויס, דוריס גולדמן וארז פרי

מק"ט: 20133-2

רשימת שירים:
1 Scooter - Hyper Hyper
2 Scotlands, The - On The Mountain Of Highlands (Single Version)
3 Reel 2 Real - Can You Feel It? (Erick 'More' Radio Edit) (feat. The Mad Stuntman)
4 Maxx - You Can Get It (Airplay Mix)
5 Erasure - Run To The Sun (The Simon + Diamond Bhangra Remix)
6 Gate to Africa - Yuwaja (Yuwaja 7'' Mix) (feat. Sally Kaniaru)
7 TN'T Party Zone - Das Omen (Teil 1) '94 (TN'T Radio Edit)
8 Magic Affair - In The Middle Of The Night (Single Edit)
9 Jam and Spoon - Find Me (Odyssey To Anyoona) (Radio Mix) (feat. Plavka)
10 Pharao -
I Show You Secrets (Video Vision)
11 Interactive - Forever Young (Radio Edit)
12 E-Rotic - Max Don't Have Sex With Your Ex (Radio Edit)
13 Intermission -
Give Peace A Chance (Single Mix) (feat. Lori Glori)
14 Blondie - Atomic (Diddy's Edit)
15 B.G. The Prince of Rap -
Rock A Bit (Radio Edit)
16
Absolutely Fabulous - Absolutely Fabulous (7" Mix)
17 Shampoo - Trouble
18 Stone-Age -
(Meet) The Flintstones (Dance Version - Radio Version) (feat. Linda Jo)

עטיפה: אחרי חמש עטיפות מצועצעות משהו, באן.אם.סי החליטו לקחת את העטיפות של הסדרה לכיוון הרבה יותר סולידי ומינימליסטי. המעצב שנבחר לכך הוא יהודה דרי, שעשה עטיפה פשוטה ונעימה לעין. לא עטיפה מבריקה, אבל לפחות היא לא מזעזעת (במובן השלילי), כפי שהתרגלנו לקבל מאן.אם.סי באותם הימים. ציון עיצוב: 7

ביקורת ורקע: פרק רביעי של היטבוקס לשנת 1994 וחלק שישי בסך הכל של הסדרה. את החצים שלי כלפי הסדרה אני מפנה כל הזמן, אבל כל הביקורת שלי היא גם באיזשהו מקום עניין של טעם וריח. בראש המחלקה הבין לאומית של אן.אם.סי עמד באותה תקופה משה מורד, שהאוריינטציה שלו באותם הימים היתה לכיוון היורודאנס הגרמני ובעל המאה הוא במקרה של חברות התקליטים מעצב הדעה.
אני בטוח שלמורד ולחבריו למחלקה הבין לאומית ב-NMC היו לא מעט תכתיבים ודרישות ממנהלים ומחברות תקליטים בחו"ל לדחוף ולקדם אמני מיינסטרים ובאיזשהו מקום אנשי המחלקה הבין לאומית של החברה היו צריכים להלך בין הטיפות ולנסות לרצות את כל גורמי ההשפעה שלחצו עליהם. בגלל זה, בסדרת "היטבוקס", שהיא ללא ספק סדרה של מוסיקת יורודאנס, נכנסו לא מעט להיטי רוק ופופ שנראים לא קשורים לרוח הכללית של הסדרה. זה קרה בכל פרק שלה. פה נכנס איזה קטע של דפש מוד, שם קטע של סווייד, פתאום דוראן דוראן נדחפו לפרק ולפתע אליסון מוייה הפציעה באחר. אני חושב שחוץ מבחלק 5, שהוא דאנסי לחלוטין, בכל פרק הפציעה הדרישה הזאת שנכפתה מלמעלה להכניס קטע לא קשור - בחלק 6 זה היה הקטע הפּאנקי של צמד הבנות הבריטי שמפו.
למרות כל אלו - ההשפעה של ז'אנר היורודאנס הגרמני התעצמה מפרק לפרק ובחלק 6 אני חושב שהיא הגיעה לשיאה. מתוך 18 הקטעים כאן, 13 הם בהפקה גרמנית, כשאת חמשת האחרים מאיישים ארבעה קטעים בריטים ואחד אמריקאי. אני לא חושב שאפילו בגרמניה יצאו אוספי להיטים עם מינון כל כך גבוה של קטעים מקומיים באותה תקופה.
סדרת היטבוקס המשיכה בשלה לעוד שנה וחצי, עם אותה הגישה. המון יורו ופה ושם להיטי מיינסטרים, שכאילו נכפו עליה. האם זה היה חכם או שהיה עדיף לאן.אם.סי לעשות סדרות הרבה יותר פופיות כמו הסדרות "היטמן" של הד ארצי ו"היטליסט" של הליקון? התשובה היא שכנראה היה עדיף להם ליצור שתי סדרות. אחת ליורו ואחת לפופ. אני לא יכול לענות על השאלה למה הם לא עשו זאת, אבל אני יכול לשער שאו שהם לא היו מספיק מקצוענים ומבריקים, או שזה מה שהם האמינו בו.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 6