Top Pop 94 vol. 2

שם האוסף: Top Pop 94 vol. 2

חברת תקליטים: פונוקול/ Toco International

שנה: פברואר, 1994

עריכה: אורן קריסטל ואמיר כהן

הפקה: אורן קריסטל והדס שליסל

מק"ט: 921175-2

רשימת שירים:

1 2 Brothers on the 4th Floor - Never Alone (US Radio Mix)

2 Maxx - Get-A-Way (Airplay Mix)

3 General Base - Poison (Paradise Remix) (feat. Claudja Barry)

4 2 Unlimited - Let The Beat Control Your Body (Airplay Edit)
5 Sound of Seduction - Feel Like Dancin' (Short Version)
6 Stella Getz - Friends (7")
7 Datura - Devotion (Tantra Marga)

8 Future City - Let Your Body Free (FM Mix)

9 T.H.K. - Feel So Good (Radio Edit)

10 C.B. Milton - It's a Loving Thing (Continental Edit)

11 Kim Sanders - Show Me

12 Twenty 4 Seven - Is It Love (Single Mix) (feat. Stay-C and Nance)
13 Staxx - Joy (Love Joy Serious Vocal Edit)
14 Hugh K. - Shine On (Radio Mellow Edit)
15 No Name Requested - Come Ina De Dance
16 D.J. Molella - Confusion (Eternal Radio Edit)

עטיפה: טוב, כרגיל, הצבעים של העטיפות הקודמות של הסדרה פשוט הוחלפו, אבל כאן גם היה חידוש. אם עד עכשיו היה מספיק מעצב אחד, דני וטניק שמו, כדי לעשות את העבודה המסובכת הזאת, עכשיו הוסיפו לו את שותף ולהחלפת הצבעים הזאת יש קרדיט של שני אנשים - וטניק ובעז רוסנו. מדהים. ציון עיצוב: 1

ביקורת ורקע: הימים של תחילת שנת 1994 היו ימים מעניינים בחברת פונוקול וימים מאוד מרגשים בחיי האישיים. באספקט של פונוקול, אחרי איבוד רשיון היצוג בישראל של הקטלוג המרשים של חברת פוליגראם, הם למדו להפוך לחברה שמתמחה במוסיקת מועדונים, בעיקר אירופאית. פונוקול יצרו קשרים בכל רחבי היבשת וחתמו חוזים עם המון חברות תקליטים קטנות שהתמחו בדאנס. בזכות עבודה נכונה מול חברות בחו"ל, עבודה שגובתה ביחצנות סיזיפית אל מול תחנות הרדיו הישראליות, אנשי המחלקה הבין לאומית של החברה - אורן קריסטל ושירה שליט, הצליחו למלא את הרפרטואר החדש של החברה בהמון להיטים.
השיטה של פונוקול היתה פשוטה. קריסטל עקב אחרי כל מצעדי הלהיטים באירופה ואיתר בכל מדינה להיטי דאנס מקומיים שחתומים בחברות קטנות. הוא מהר להחתים אותם לחוזה הפצה בישראל ואז נעשתה היחצנות אל מול התקשורת המקומית. הלהיטים האלו היו הרבה פעמים להיטים שהצליחו רק בטריטוריה אחת או שתיים, אבל זה הספיק. הציבור הישראלי היה צמא באותם ימים למוסיקה עדכנית והוא גמע את הלהיטים האיזוטריים שפונוקול הביאו לו בשקיקה.
בתקופה הזאתי, פחות או יותר, אני מוניתי להיות העורך המוסיקלי של התכנית "קופסת הלהיטים" בהנחיית עופר נחשון, תכנית ששודרה בימים ראשון עד חמישי, בשעה 16:00 ברשת ג', שאז עדיין שדרה מוסיקה לועזית. את דרכי בתכנית התחלתי כגרופי של העורך הקודם, רז ניצן. התחברתי מאוד לטעמו של ניצן, שהיה מחובר לנעשה בחוד החנית של המוסיקה הפופולרית בעולם, בעיקר זאת מהגוון הדאנסי והאלקטרוני, זאת בזמן ששאר התחנות והתוכניות ברדיו עדיין היו תקועות באייטיז.
ניצן, שיסד את קופסת הלהיטים בסוף שנות השמונים, יצר כאן את התכנית הטובה ביותר ברדיו הישראלי, תכנית שנדיר היה למצוא תכניות באיכות שלה גם בחו"ל. התכנית ישרה קו עם מועדוני העולם וגילתה להיטים ואומנים לפני שהם גילו את עצמם. ניצן ליקט ווייט לייבלים ופרומואים מכל העולם, עקב אחר כל מצעד אפשרי והביא למאזינים, באמצעות נחשון הכריזמטי, את המוסיקה הכי חמה ומעניינת בעולם. תוסיפו לזה שהתקופה היתה עידן חדשני ויצירתי שבו ראינו את מוסיקת המועדונים - ההאוס, הטקנו, הרייב והטראנס - מתפתחים כמעט מהחיתולים ותבינו עד כמה "קופסת הלהיטים" היתה תכנית יצרית ויצירתית.
"הקופסא" הפכה תוך שנתיים מהווסדה לקאלט. אנשים בכל הארץ, שרצו להתחבר לעולם, נדבקו לרדיו לשעה היומית המדהימה הזאת שהביאה לישראלים אומנים וסגנונות לפני שהם קורים בעולם. הקופסא היתה תכנית כל כך טובה, שהיא החלה לגלות להיטים שאחרי החשיפה בקופסא וההצלחה שבאה בעקבות זאת בישראל, הפכו ללהיטים בשאר העולם. כך, דרך הקופסא התגלו אמנים כמו אייס אוף בייס, האדאוויי ואיסט 17 - כולם עשו את טבילת האש שלהם בקופסא. חברות התקליטים בחו"ל הבינו שקורה בישראל משהו והחלו לשטוף את הנציגויות שלהן בישראל בחומרים, כדי לבחון אותם במיקרו-שוק הזה ולהבין האם להפקה העדכנית שלהם יש פוטנציאל.
בתקופה הזאת הפכתי לעוזר של ניצן. עזרתי לו למיין תקליטים, עניתי לו ולתכנית לטלפונים, קראתי מכתבים ועשיתי את כל העבודות השחורות. הייתי בן 15 וזה היה בשבילי הגשמת חלום ואוניברסיטה בתקשורת מודרנית.
כשניצן עזב את ישראל בספטמבר 1993, הוא השאיר לי את המפתחות ומוניתי, נער תיכוניסט צעיר, לתפקיד עורך של תכנית רדיו אגדית.
מעבר להתרגשות, האחריות עלי היתה אדירה. נכנסתי לנעליים גדולות, אך לשמחתי - הפופולריות של נחשון באותם ימים, מנעה ממני להכשל. מהר מאוד גם למדתי את העבודה ושיתוף הפעולה עם חברות התקליטים המקומיות, שראו בקופסא תכנית עם חשיבות בין לאומית, סייעה מאוד.
כך, הייתי מסיים כל יום את לימודי התיכון ברנה קאסין בירושלים, מגיע למשרדי הרדיו ברחוב הלני המלכה במרכז העיר, מתחיל להאזין לתקליטים, לדבר עם יחצנים. כמויות המוסיקה שקיבלתי היו אדירות ושיתוף הפעולה היה חם עם כל היחצנים וחברות התקליטים שהביאו לנו את מיטב החומרים.
הקשר החם ביותר שלי באותם הימים היה עם פונוקול. החברה התל אביבית היתה אז בקשרים טובים מאוד עם חברות מהולנד, שבדיה, גרמניה, בלגיה ואיטליה ומשם הגיעו הדברים המסקרנים ביותר באותם הימים. בשנה וקצת שערכתי את התכנית המשכנו לגלות אומנים ולהיטים, כשהתגליות הבולטות שלי היו קאפלה, שהפציצו אז עם כמה להיטים ואף הגיעו אלינו לאולפן וקאלצ'ר ביט, ש"Mister Vain" שלהם היה תגלית שלי ושל נחשון בקופסא, לפני שזה הפך ללהיט גלובלי.
כך או כך, רוב האוספים באותם הימים היו נראים פחות או יותר כמו תכנית של הקופסא ואיכות של אוסף נבחנה לפי כמוץ השירים מתוכו ששידרנו. אוסף כמו "טופ פופ 94 חלק 2" כלל לא מעט להיטי קופסא, למעשה חצי מהשירים בו היו תגליות שלנו. חברות התקליטים חיזרו באותם ימים אחרינו וגם פרגנו לנו ובגלל זה שמי ושמו של נחשון הופיע כמעט בכל אוסף באותם ימים בראש רשימת התודות (ראה תמונה מלמעלה).
נחזור קצת לפונוקול (אני מבטיח לספר עוד על ימי השיא של הקופסא בעתיד), באותם ימים שאחרי פוליגראם, התקשורת וחברות אחרות הסתכלו על פונוקול בפטרוניזם. ראו בה חברה שמוציאה מוסיקה זולה וללא בקרה, אבל למעשה עבדו שם אנשים מבריקים שגילו להיטים ועצבו לישראלים כולם פסקול שלם של החיים.
צחוק הגורל וכיום כמעט כל אותם מבקרים ומתנשאים כבר לא בביזנס, שלא לומר Out of Bussines, בזמן שפונוקול עדיין כאן, חיה ובועטת. מהחברות שהתחרו בה באותם הימים - IMP, הליקון, הד ארצי, קסבה-גונג, BNE, MCI ו-אן.אם.סי - רק הליקון עדיין קיימת בקונסטלציה ההיא וכל השאר כבר מזמן לא. איך שגלגל מסתובב.

ערך אספני: 20 ש"ח

ציון: 8